נשים בעולם הסטנד אפ

הכל על הסטנדאפיסטיות שכבשו את הבמה הישראלית

במשך שנים רבות, הבמות בישראל נשלטו בידי גברים. הסטנד-אפ הישראלי התפתח כמועדון בנים לא מוצהר, מקום שבו דמויות כמו שלום אסייג, אדיר מילר ושחר חסון קבעו את הכללים והנשים בקושי זכו להכרה. אבל בשני העשורים האחרונים, משהו השתנה. סטנדאפיסטיות ישראליות לא רק כבשו את הבמות, הן שינו את כללי המשחק. במאמר הבא נציג מספר סטנדאפיסטיות שכבשו את הבמה הישראלית.

נעים להכיר, ההיסטוריה של הסטנד אפ הנשי בעולם

הסטנד אפ הנשי נולד מתוך מאבק, לא רק על הזכות לעמוד על הבמה, אלא על הזכות להיות מצחיקות באופן חופשי.

• שנות ה - 50 וה - 60 כשהז´אנר התגבש באמריקה, נשים כמו פיליס דילר וג´ואן ריברס נאלצו להילחם על כל הופעה במועדוני לילה שנשלטו לחלוטין בידי גברים, הן כבעלים, כמנהלים וכקומיקאים. פיליס דילר, שהחלה בגיל 37 כעקרת בית מקליפורניה, פיתחה פרסונה קומית של האישה הלא אטרקטיבית והכושלת. זו הייתה אז הדרך היחידה שבה אישה יכלה להיות "בטוחה" על הבמה מבלי לאיים על הקהל הגברי. ג´ואן ריברס המשיכה בקו הזה, אבל הוסיפה חדות וזעם שהפכו אותה לכוח חזק בעולם הזה שלא עוצר, אך מנגד חוותה מתקפות בלתי פוסקות.

• שנות ה - 70 הביאו את המהפכה האמיתית עם וופי גולדברג, שהעזה להיות שחורה, קרחת ובלתי מתנצלת על הבמה, ואלן דג´נרס, שהביאה הומור נקי וחכם בזמן שאחרות נאלצו להסתמך על בדיחות סקסיסטיות. המאבק שלהן לא היה רק על הזכות להופיע, אלא על הזכות להגדיר מחדש מה זה אומר להיות מצחיקה.
• שנות ה - 80 וה - 90 ראו פריצה נוספת עם רוזאן בר, שהתמחתה בהומור ייחודי ומרגרט צ´ו, שהביאה נקודת מבט של מהגרת אמריקאית-קוריאנית. הן הוכיחו שהומור נשי יכול להיות לא רק שונה, אלא גם כלי פוליטי עוצמתי.
• המאה ה - 21 פרצה את הגבולות האחרונים. איימי שומר, טינה פיי ומיינדי קלינג לא רק כבשו את הבמות, אלא גם הפכו ליוצרות שמגדירות את התרבות הפופולארית. היום, בעידן הדיגיטלי, קומיקאיות כמו האנה גדסבי וניקי גלייזר מגיעות למיליוני צופים ללא צורך באישור של מועדון גברי כלשהו.

איך התחיל הסטנד אפ הנשי בארץ?

הסטנד-אפ הנשי בישראל התפתח בהדרגה החל מסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, כחלק מהתפתחות הסטנד-אפ הישראלי באופן כללי.בתחילה, הזירה הייתה נשלטת כמעט לחלוטין על ידי גברים. קומיקאיות ראשונות כמו חנה לאסלו, ציפי שביט, רבקה מיכאלי, תיקי דיין ואורנה בנאי, החלו להופיע במועדונים ובמופעי בידור, אבל הן היו מיעוט קטן מאוד.פריצת הדרך הייתה בשנות ה-2000 כאשר סטנדאפיסטיות כמו יעל לבנטל, רותם אבוהב, עדי אשכנזי וליטל שוורץ החלו להופיע באופן קבוע והשתלבו כמו הגברים בתחום.

בעשור שאחרי, סטנד אפ נשי כבר היה מקובל יותר ופתאום הופיעו קומיקאיות נוספות בניהן לירית בלבן, מיה דגן, הדר לוי, ליאת הר לב ועוד.
כיום בעולם הסטנד אפ הנשי יש שפע של סטנדאפיסטיות סופר מצחיקות בניהן: אושרית סרוסי, אלמוג שור, אפרת אברהמוב, גיתית פישר, יונה קאפח, רביטל ויטלזון יעקבס ועוד. הסטנד-אפ הנשי הישראלי מתמקד רבות בנושאים כמו מערכות יחסים, אימהות, דימוי גוף והמאבק היומיומי של נשים בחברה הישראלית. הקומיקאיות מצליחות להביא קול נשי אמיתי ובלתי מתפשר לבמה.

3 סטנדאפיסטיות שהתחילו מלמטה וכבשו את הבמה הישראלית

1. ליאורה סיקלאי בסטנד אפ קומי על החיים -

​ליאורה סיקלאי מביאה לבמה משהו אחר לגמרי. אותנטיות גולמית ללא פילטרים. ליאורה היא אמנית רב-תחומית שמשלבת את כישוריה כשחקנית מקצועית (בוגרת בית ספר למשחק), מנחת סדנאות תיאטרון ובמאית עם כישרון קומי טבעי. אחרי הופעות בסדרות טלוויזיה מוכרות כמו "צומת מילר" ו"שיטת אשכנזי" ועבודות פרסום רבות, היא החליטה לעמוד על הבמה ולספר את הסיפור הכי אישי שלה. המופע שלה "הכל ורוד" קיבל את שמו ממקום הכי לא צפוי. מהמשפט הקבוע של הבעל ההונגרי שלה, שכבר יותר מעשרים שנה עונה "הכל ורוד" לכל שאלה על המצב. "בסוף מתרגלים", היא אומרת בחיוך, "והאמנם הכל ורוד?!" השאלה הזו הופכת לנקודת המוצא למסע קומי שחושף את מציאות החיים. בסגנון הכי אותנטי ומצחיק, היא מביאה לבמה את הסיפורים שרוב הנשים חוות אבל לא תמיד מעזות לספר. על נישואין ארוכי טווח עם כל המורכבות שלהם, על פערי התרבויות שמתגלים במערכות יחסים, על הילדים שמתבגרים בדיוק כשההורים גם "מתבגרים" ועל הקטנות היומיומיות שמטרידות את כולנו.

2. מהחלום להציל את העולם לחלום לצחוק איתו: המסע של ענת אביעד

יש אנשים שנולדים עם ביטחון פנימי לגבי הייעוד שלהם. ענת אביעד הייתה אחת מהם. מהרגע שהיא זוכרת את עצמה, היא ידעה שני דברים בוודאות מוחלטת: שהיא מצחיקה ושהיא אוהבת לספר סיפורים. אבל החיים, כפי שמסתבר, לא תמיד הולכים בקו הישר שאנחנו מתכננים להם. היא הייתה ילדה שאהבת הכל: כתיבה, משחק בהצגות וללמוד. החלום על משחק קומי היה לה ברור וגם כישרון ההתנדבות והרצון לעזור לאנשים. שני הכיוונים האלו, שנראו כמנוגדים, בסוף יתמזגו לה בדרך לא צפויה. בצבא הכל היה נראה לה ברור. כולם היו בטוחים שתלמד משחק, ואף אחד לא הופתע כשהיא אכן התקבלה ללימודים. אבל אז הגיע רגע ששינה את הכל כשהחליטה ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. מה שהגיע אחר כך היה המסלול הברור של חתונה, לידות וגידול ארבעה ילדים לצד קריירה מסודרת של עובדת סוציאלית בכירה ומדריכת סטודנטים. אבל עולם המשחק הוא חיידק שלא מרפה. אז בשקט היא החלה להגשים את החלום הישן והחלה להופיע במופעי סטנד אפ באופן מחתרתי וכיום בגלוי על כל במה אפשרית.

3. מחיפה לבמות הסטנד אפ בתל אביב: הדרך המיוחדת של נגה ד´אנג´לי

נגה ד´אנג´לי היא אחת הקומיקאיות המוכשרות והכריזמטיות שיש. הדרך שלה לבמה התחילה בחיפה בבית הוריה. כבר בתיכון נמשכה למגמת תיאטרון, אבל הדרך לבמה עברה דרך תחנות לא צפויות. אחרי שירות צבאי בגדוד 51 של חטיבת גולני כמש"קית חינוך היא עברה לאילת ועבדה בצוות בידור במלון "המלך שלמה", מקום שבו ללא ספק רכשה ניסיון חשוב בבידור קהל. בגיל 24 החליטה לעשות את הצעד הגדול, עברה לתל אביב והתחילה לימודי משחק בסל"ה, הסטודיו לאמנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין. רגע החשיפה שלה היה בזמן הלימודים כאשר גילתה את עולם הסטנד אפ. ההופעות הראשונות במועדונים ובבמות פתוחות הובילו אותה במהירות אל הקריירה שלה כקומיקאית. ד´אנג´לי הפכה לפנים מוכרות בטלוויזיה הישראלית עם תפקידים במגוון רחב של הפקות. מהצגות כמו "חנוך לוין בצבעים" ו"הקומדיה הירושלמית" ועד סדרות מצליחות כמו "פלמ"ח", "השופטת ליטל", "הצחוקייה", "עד כאן!" ו"אבא משתדל". השתתפותה ב-2008 בסרט הטלוויזיה "פרשת רות" לצד לוסי דובינצ´יק חיזקה את מעמדה כשחקנית מוכשרת. אבל סטנד אפ נשאר הלב הפועם של הקריירה שלה. בשנים האחרונות היא כותבת ומופיעה במופעי הסטנד אפ שלה, תוך יצירת תוכן מקורי לרשתות החברתיות שזוכה למיליוני צפיות ושיתופים.

לסיכום, הסטנד אפ הנשי בישראל עבר מהפכה מרשימה. מהבמות הריקות מנשים בשנות ה-80 ועד לפריחה הנוכחית של קומיקאיות מוכשרות וכריזמטיות. מה שהתחיל כמועדון בנים בלעדי עם דמויות כמו שלום אסייג ואדיר מילר, הפך לזירה מגוונת שבה נשים לא רק משתלבות נהדר, הן גם שינו את כללי המשחק.

דניאלה דדון -סיידוף

כותבת תוכן מקצועית עם 5 שנות ניסיון בתחום.
בעלת תואר שני בייעוץ ארגוני.
בכתיבה אני משלבת ידע אקדמי עם כישורי כתיבה מעולים ליצירת תוכן איכותי ומדויק.